צילום תמר מצפי, כל הזכויות שמורות (C)
משפחה גרעינית או תמונה של געגוע, פעם היינו משפחה כזאת. אמא אבא ושלושה ילדים.
ראשונה מתה סימה אחותי, שקראו לה שמחה כשנולדה. נולדה בשנת תש"ח מתה בשנת תשמ"ח. היא מתה בחודש אדר, חודש של צהלה ושמחה, ציוותה עלינו לשיר לכשתמות, לא הצלחנו בלוויה ולא בהמשך. פעם אחת ארגן שאול האלמן שלה ערב שירה עם ניסים באלי בגיטרה. שרנו ובכינו. מאז אנחנו נפגשים בכל ב' באדר ליד קברה.
שני מת אבי, בא' בתשרי, ראש השנה. בזמן הזה הייתי כבר בתהליכי פוריות, ומיד אחרי יום השנה לפטירתו נסעתי להביא את בתי.
שלישית מתה אמי, בט' באב. יום האבל לחורבן בית המקדש. אכן חרב עלינו הבית שאמי הייתה בו עמוד התווך. וכל ארבעת העמודים יחד. היא שאיחדה וקיבצה והחזיקה את המשפחה על כתפיה, הלכה לה לעולם שכולו טוב.
כולם מתו בתאריכים בעלי משמעות, הן בלוח השנה והן עבורי.
כולם מתו.
המתקתקת 
ניסיתי להגיב בפוסט אך לא נותן לי…
צר כ"כ לקרוא… כולנו מתמודדים עם המוות והחידלון.. מבינה אותך כ"כ… נשיקות
אהבתיאהבתי
אני בכל זאת מקבלת את התגובות ורואה אותם ושמחה עליהן
אהבתיאהבתי
היי תמי.נהנתי מאוד לקרא . יש לך את זה. ניסיתי להגיב בפוסט ללא הצלחה. שבת שלום. איריס
נשלח מה-iPhone שלי
אהבתיאהבתי
ובכל זאת קיבלתי את התגובה תודה רבה
אהבתיאהבתי
עצוב ויפה כתבת.
שוקלת לאמץ את רעיון הרשימות
אהבתיאהבתי
תודה גלית הקוראת הנאמנה שלי והמגיבה כמעט יחידה שלי 🙂 תמיד משמחת
אהבתיאהבתי